תבלין הזהב של בר גיורא, הצלחה ראשונית לגידול צמח הכרכום והפקת התבלין היוקרתי "זעפרן" במושב בר גיורא עשויה להתגלות כמכרה זהב לחקלאים נוספים בהרי יהודה. בעל החלקה, דוד בוזגלו: "כאן בשטח יש את מנות הקור והגשם שצמח הכרכום זקוק להם
גיליון 530 תאריך 26/12/2019
הישג שעשוי להתגלות כבעל משמעויות רבות עבור חקלאי הרי יהודה: ניסוי בגידול תבלין הזעפרן שהתבצע במושב בר גיורא זכה להצלחה ראשונית. בשלב זה הצליחו היזמים להפיק כמות קטנה, של כמה עשרות גרמים, מן התבלין היוקרתי. יש לציין כי ק"ג אחד של התבלין מוערך בעשרות אלפי דולרים.
הידיעה על ההצלחה המרגשת פורסמה לראשונה ב'ידיעות אחרונות'. את תבלין הזעפרן מפיקים מאבקנים של פרחי צמח הכרכום. התבלין זכה לכינוי "התבלין היקר בעולם" משום שכדי להפיק ממנו גרם אחד יש צורך באלפי אבקנים. עלות של גרם אחד עומדת כיום על כ-65 דולר, ומכאן שק"ג של זעפרן שווה בשוק המסחרי כ-60 אלף דולר !
מאחורי היוזמה עומד משה קדם, עולה מצרפת שעיסוקו בתחום האמנות ובעבר היה בעל גלריה בתל אביב, שחבר לשני יזמים שעלו אף הם מצרפת. השלושה העלו את הרעיון להקים חווה חקלאית לגידול זעפרן ללא השקייה מלאכותית. ככל הידוע, זו ההצלחה הראשונה בארץ לגידול זעפרן למטרות מסחריות.
השלושה החלו לבדוק היתכנות של הקמת החווה ושתלו חלקות ניסיוניות במישור החוף, בקדש ברנע שעל גבול מצרים ובהר גילה. המקום היחידי שבו הפקעות שגשגו היה בהר גילה. “היה קשה לאתר שטח חקלאי באזור הזה, סיפר קדם לידיעות אחרונות, “שיתפנו פעולה עם חקלאי מדהים ממושב בר גיורא, שהיה מוכן ללוות אותנו בחלום הזה".
החקלאי הוא, דוד בוזגלו, מזכיר הוועד במושב בר גיורא, נציג המושב במליאת המועצה ויו"ר הנהלת אגודת הפלחה האזורית. בוזגלו עוסק במשך עשרות שנים בגידול עופות בנחלה שירש כבן ממשיך במושב.
זהו פרח מאוד עדין ורק עכשיו אנחנו מתחילים ללמוד את המאפיינים השונים שמשפיעים עליו". דוד בוזגלו בחלקת הכרכום (צילום: בקיצור)
כשהיזמים הגיעו אלי כדי לדבר איתי חשבתי שמדובר ברעיון הזוי", צוחק כיום בוזגלו, “הם נפגשו איתי כמה פעמים עד שלבסוף השתכנעתי להיכנס להרפתקה הזו".
החלקה המדוברת נמצאת בשטח החקלאי של מושב בר גיורא. המשבצת חרושה היטב והתלמים שנפתחו בה רחבים מהמקובל במהלך חודש אוקטובר נשתלו בחלקה מאות אלפי פקעות של צמח הכרכום.
"כאן בשטח יש את מנות הקור והגשם שצמח הכרכום זקוק להם. הפריחה נעשית במהלך החודשים נובמבר-דצמבר”, מסביר בוזגלו, "זהו פרח מאוד עדין ורק עכשיו אנחנו מתחילים ללמוד את המאפיינים השונים שמשפיעים עליו ואת אופן העבודה איתו. למשל, השנה היה נובמבר שחון וגם בדצמבר הייתה מנת גשם קטנה בתחילת החודש ואחר כך שבועות יבשים, זה משפיע על הפריחה באופן מיידי.
אנחנו נהנינו בעונה הזו מפריחה של רק 20% מהפקעות. כמו כן, הצמח לא אוהב שמש ישירה ופורח רק בתנאים של עננות גבוהה, והחורף השנה נפתח עם הרבה ימים שמשיים, דבר שגורם לצמצום משמעותי בפריחה. הצמח גם לא אוהב גשם – ואם יש כמה טיפות, שוב הפרחים נסגרים. עניין אחר הוא הצורך לשמור על השטח מפני מזיקים: החפרפרות, הדורבנים והמכרסמים אוהבים מאוד את הפקעות של הכרכום, מו גם חזירי הבר, והאיילות אוהבות מאוד את העלים והפרחים – צריך לנקוט פעולות כדי להרחיק אותם”.
על הזעפרן שמע בוזגלו לראשונה מהוריו המנוחים שעלו ממרוקו. “הם היו מספרים שזה תבלין משובח ויקר ערך. עכשיו, כשצריך להפיק את התבלין אני מבין למה הוא כל כך יקר. הפריחה של הפרחים היא בלתי צפויה מראש. הפרחים פורחים בשעות הבוקר המוקדמות ביותר. יש ימים שאני מכין פועלים לאיסוף של הצלקות – והשמש יוצאת ומחייכת אלינו אבל הפרחים נסגרים ואין לי מה לעשות איתם. עבודת האיסוף של הצלקות היא עבודה עדינה מאוד, ואחרי זה הצלקות צריכים לעבור תהליך של ייבוש, אריזה ושיווק. ברור שלגידול הזה יש פוטנציאל טוב אבל אנחנו רק בתחילת הדרך כדי להבין עד כמה יהיה כדאי להשקיע בו", הוא מסכם.
בינתיים, משדה של ששה דונמים הצליחו היזמים להפיק כמה עשרות גרמים של התבלין היוקרתי, שהפדיון עבורם רחוק מלהחזיר את ההשקעה הגדולה. בוזגלו צופה שבשנה הבאה היבול יהיה רב יותר. “הפקעות מתרבות במהלך ארבע השנים הראשונות", הוא מסביר, “אבל אז בשנה החמישית הן מתחילות למות וצריך לשתול מחדש. במידה והגידול אכן יוכח כהצלחה, נשקול להגדיל את חוות הגידול להיקף של 30-40 דונם, ואז נוכל להגיע לתפוקה של מספר קילוגרמים.
